חסידים ומתנגדים בא"י לפני עליית תלמידי הגר"א, יחסי תלות

בסביבות שנת תקל"ב (1772), נשלחה קבוצת משפחות מוילנה לא"י, כדי להעמיד מחדש את הקהילה האשכנזית בירושלים, בראש הקבוצה עמד רבי עזריאל ב"ר משה ברכה משקלוב (אבי אביו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א). עמו עלו מספר דמויות ומשפחות וילנאיות חשובות, כמו הנגידים רבי שבתי ב"ר אלחנן חפץ* וחתנו רבי חיים ב"ר חיים שבתיל'ס.

"שועת אחינו האשכנזים גרי עיה"ק [ירושלים] בימים האלה באה והגיע גם עד אחיהם אנשי גאולתם, בני רוסיא ופולין, ותעש שם רושם נמרץ בלבבם הטהור, ואספו אסיפה גדולה מגאוני וגדולי רוסיא, בעיר וילנא המעטירה. ושם גמרו פה אחד להחזיר כבוד ישוב האשכנזים בירושלים על מכונו, ויועצו להגיע למטרתם, ויאמרו לשלוח לירושלים איזה משפחות מראשי גדוליהם אשר יודעו על ידם איך ובמה לרפא מחץ מכתם" (פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ח"ג, עמ' 72).

נסיון חידוש הקהילה האשכנזית בירושלים לא צלח בסופו של דבר, כשכבר בשלב מוקדם נפטר רבי עזריאל באיזמיר, בדרכו חזרה לא"י לאחר מסע גיוס כספי תרומות (פרומקין, שם). לאחר הכישלון בירושלים, עברו חלק מהמשפחות (אם לא כולן) לטבריה.

הקבוצה הוילנאית בגליל קיבלה תמיכה כספית מוילנה וסביבתה, תמיכה עליה היו מופקדים בין היתר שניים מבניו של רבי חיים הנזכר, רבי אליעזר ורבי שמואל שנותרו בוילנה. כדי לוודא את קבלת הכספים, נשלחו הכספים ישירות לידי רבי חיים בטבריה.

"כי הנה גלוי ומפורסם שבכל שנה ושנה נשלח מקהילתי' מעו' לאה"ק, ויגיע לשם בלי שום הוצאה כלל לידי הרבני המופלג הקצין המפורסם מו' חיים שעפשילר נ"י מקהילתינו, ושם יחלק ליושבי אה"ק" (אגרת מתחילת חורף תקל"ט - סוף 1778. מורגנשטרן, מיססטיקה ומשיחיות, עמ'' 355. ראו גם י' ברנאי, אגרות חסידים מא"י, עמ' 81).

כתובת שנדבו בניו של ר' חיים לבימת ביהכנ"ס בוילנה לאחר פטירת הוריהם בא"י,
הכתובת נמצאה בוילנה ב-2019 (תשע"ט). היא ותוכנה נזכרים כבר אצל ה"נ מגיד, עיר ווילנא, עמ' 92 הע' 1
(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

בעקבות המלחמה כנגד תנועת החסידות באירופה, כשעלו רבי מנחם מנדל מויטעפסק וחבורתו לא"י בשנת תקל"ז (1777), נשלחו בעקבותיהם אגרות מוילנה שיועדו ל"אנשי וילנה" בגליל ורבני הספרדים בצפת וטבריה, כדי להזהיר מפני החסידים העולים. בעקבות כך הקבוצה הוילנאית, בראשה עמד אז רבי שבתי הנזכר, יצאה בחריפות נגד חבורת החסידים. כפי שכתב רמ"מ מויטעפסק על תקופה זו (ניסן תקמ"א - 1781):

"נתחברו אלו לאלו לצער אותנו ובפרט הרב מוה"ר שבתי מווילנא" (י' ברנאי, אגרות חסידים מא"י, עמ' 84. הגירסה ע"פ מורגנשטרן, מיסטיקה ומשיחיות, עמ' 172 הע' 99).

לאחר עליית חבורת החסידים, כשנשלחו כספי תרומות מוילנה ומליטא בכללה גם עבורם, נשלחו הכספים לידי חבורת הוילנאים ומהם לידי החסידים. אך לאחר זמן מה (אולי בעקבות חזרתו של רבי חיים לגור בירושלים) הועברו הכספים לידי החסידים שהעבירו את הכספים המיועדים ל"אנשי וילנה" לידיהם (י' ברנאי, אגרות חסידים מא"י, עמ' 102-101).

במשך השנים עלו 'מתנגדים' נוספים לגליל, כשבשנות התק"ס ('1800) - עד לעליית רבי מנחם מנדל משקלוב מנהיג "עליית תלמידי הגר"א" בשנת תקס"ח (1808), עלו בין היתר רבי יצחק אייזיק המגיד מוורונוי (החתום מאוחר יותר על אגרת הכולל מתק"ע - 1810), רבי נחום מזאמוט (שהיה בהמשך שד"ר כולל הפרושים) ורבי ירמיה ב"ר מאיר מוילנה (חתנו של רבי סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א ממנהיגי "עליית תלמידי הגר"א").

מצב זה בו 'מתנגדים', שהמשיכו במשך השנים לעלות כבודדים, היו תלויים בחסידים לקבלת כספי תרומות וללא קהילה עצמאית משלהם (ואף ללא מניין לתפילה כמנהגם), נמשך עד לעליית רמ"מ משקלוב.

"ושם [בטבריה] היו עיקרי המנהיגים של ישוב האשכזנים דטבריא וצפת מכולל אנשי רוסיא, ורבם הרב המפורסם ר' אברהם רב דקאלישק רבן של חסידים, והיו לוקחים מעות אר"י [ארץ ישראל] מוילנא והמדינה דליטא וזאמוט. והמנוח המופלג י"א מו"ה [ירא אלוקים מורינו הרב] נחום מזאמוט, ור' אייזיק מגיד דוואראנאוי ור' ירמיה מווילנא היו תחת פקודתם" (רבי ישראל משקלוב ב"אמת מארץ תצמח", פרומקין, תוח"י, ח"ג, עמ' 139-138).

כשעלה רמ"מ, הוא נתקל בקשיים דומים, תלות כלכלית בחסידים אנשי כולל רוסיה, וחסרונם של שירותי קהילה בסיסיים כמו בית-כנסת ומניין אשכנזי לא-חסידי לתפילה (על כך בהרחבה בהזדמנות אחרת). קשיים אלו הובילו את רמ"מ לפעול להקמת קהילה אשכנזית עצמאית חדשה - קהילת "מדרש פרושים".

"ובבוא שם [לטבריה] הרב מוהרמ"מ לא איתדר ליה שמה, ותקע ישיבתו בעיה"ק צפת, וגם שם לא היה יכול להיות יחד עם חסידי וואלין, מפני שנוי המנהגים שבינו לבינם, כי היה נוהג במנהגי רבו רבינו גאון עולם רשכבה"ג הקדוש ר' אליהו החסיד נ"ע מווילנא יע"א [...] מה ארבה לספר אם לא יכילו כמה יריעות מה שהיה לנו ביגיעת הגאון דוולאזין ובחכמתו המרובה וצדקתו הנפלאה, ועזרת הרוזנים הצדיקים הנ"ל. עד שהעלנו לכונן ישוב חדש בפני עצמו להרב מוהר"מ ז"ל, שנשלח אליו עוד מאנשי תלמידי רבנו הגאון החסיד נ"ע, וליסד ביהמ"ד פה עיה"ק על שם קדש הקדשים מרן הגאון נ"ע" (רבי ישראל משקלוב ב"אמת מארץ תצמח", שם).

על החידוש בעיני תלמידי הגר"א בעצם הקמת הקהילה החדשה ועל נסיבות ייסודה ארחיב בקרוב.

לקריאה נוספת:

• י' חסדאי, "מתנגדים וחסידים בארץ-ישראל", שלם, ד', תשמ"ד, עמ' 251-249.
• א' מורגנשטרן, מיסטיקה ומשיחיות, י-ם תשנ"ט, עמ' 173-163.

* מאוחר יותר עלה בידי לגלות שר' שבתי זה כלל לא עלה לא"י, כפי שהעליתי במאמרי "ר' עזריאל משקלוב - 250 שנה לעלייתו לא"י" (נובמבר 2021).