הפרושים - תלמידי הגר"א בא"י

אחת המשפחות הפרושיות הוותיקות בא"י הינה משפחת חשין, בראשה עמד רבי יצחק ב"ר זאב וולף מחסלביץ' שהיה מראשוני העולים לא"י ב"עליית תלמידי הגר"א", כבר בשנת תק"ע (1810).  המסורת המשפחתית של המשפחה מספרת על כך שהינם צאצאים של ר' סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א. וממנהיגי התיישבות ה"פרושים" בא"י. לפי המסורת, ראש המשפחה - ר' משה בנו של ר' יצחק מחסלביץ', שכונה "ר' משה חעשעס", כונה כך כיוון ששמה של אשתו או חמותו היה "חאשע", שהיתה בתו או אשתו של ר' סעדיה.  לפי הגירסה הנפוצה יותר, לאשתו של ר"מ קראו בתיה-באשא והיא היתה בתם של ר' שמואל מפינסק ואשתו חאשע - בתו של ר' סעדיה. לדעתי, אין קשר משפחתי בין ר' שמואל מפינסק לר' סעדיה, והאמת היא כזו: ר' משה נישא פעמיים, כשאשתו הראשונה (ששמה אינו ידוע לפי שעה) היתה נכדתו של ר' סעדיה ואשתו אסתר. לאחר פטירתה, נישא ר"מ לבתיה-באשא בתו של ר' שמואל ב"ר שלום מפינסק, שהיה שד"ר הכולל. מתוך ילדיו של ר"מ,  ככל הנראה,  

אברהם יערי (ואחריו עוד רבים וטובים) מתאר את ראשית עליית תלמידי הגר"א כמי שאירעה בשלש שיירות עולים מאורגנות: " השיירה הראשונה של תלמידי הגר"א, ובראשה ר' מנחם מענדל משקלוב, הגיעה לא"י בשנת תקס"ח (1808) והתישבה תחילה בטבריה [...] בשנת תקס"ט (1809) עלתה שיירה שניה , ובראשה תלמידו המובהק של הגר"א ר' סעדיה בן ר' נתן נטע מוילנא ור' נטע בנו של ר' מנחם מנדל משקלוב. בסוף השנה ההיא עלתה שיירה שלישית ובראשה שני תלמידי הגר"א ר' חיים ב"ר טוביה כ"ץ הרב מפאקראי ור' ישראל ב"ר שמואל משקלוב עם כל בני ביתו. הם הגיעו לצפת בחודש תשרי תק"ע ומצאו כבר לפניהם מבני עדתם ארבעים משפחות שהן מאה וחמשים נפש" (א' יערי, אגרות א"י, עמ' 325-324) . להבנתי, תיאור עלייתם בשיירות שגוי, ונולד מתוך  הבנה מוטעית של הרקע, האווירה וההתרחשות הכללית באותה תקופה. תיאור זה  מושפע ככל הנראה גם מתיאורי העליות המאוחרות יותר.  בפועל, אותן כ-40 משפחות שעלו  באותן שנתיים, תקס"ח-תק"ע (1810-1808) , והצטרפו לקהילת הפרושי