מתי החל רבי מנחם מנדל משקלוב לתכנן לעלות לא"י?

ראש וראשון לתלמידי הגר"א שעלו לא"י היה רבי מנחם מנדל משקלוב, שעלה בשנת תקס"ח (1808). תחילה התיישב בטבריה, שם היתה אז קהילה אשכנזית שנשלטה בידי החסידים מ"כולל רייסין" ובראשם רבי אברהם מקאליסק. רמ"מ, כמתנגד חריף לתנועת החסידות, לא הסתדר עם חסידי רייסין בטבריה ועבר לגור בצפת, בסופו של דבר הוחלט על הקמת "כולל הפרושים", קהילה חדשה נפרדת לצד זו החסידית (רבי ישראל משקלוב, "אמת מארץ תצמח", תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 139-138).

רמ"מ עלה לא"י בתקס"ח (1808) כאמור, מעל עשור לאחר פטירת רבו הגר"א, אך האם בידינו מתי גמלה בלבו ההחלטה על עלייה בפועל לא"י?

הנה לדוגמה חברו, רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, שעלה מעט אחריו, בקיץ תקס"ט (1809), תכנן לעלות בפועל מספר שנים קודם לכן, כבר בתקס"ב (1802). כפי שעולה מהסכם פשרה על גבאות קלויז הגר"א בוילנה, שנחתם בכ"ב ניסן תקס"ב (1802) בעת פרישת ר"ס מהגבאות. אז הובטחה לו תמיכה קבועה עבור פעילותו למען ביהמ"ד, וציינו "ואף אם יסע לקבוע דירתו באה"ק תוב"ב, מחוייבים אנחנו ליתן לו כנ"ל". האם גם אודות רמ"מ ניתן עכ"פ לשער מתי גמר בלבו לעלות בפועל לא"י?

תשובה ברורה לשאלה שכזו מן הסתם קשה לברר כשאין בפנינו דברים מפורשים על כך, אבל דומני שניתן לקבל אינדיקציה על כך מדבריו של רמ"מ בהקדמותיו לספרי הגר"א שהוציא לאור מאז פטירת הגר"א בתקנ"ח (1798) ועד לעלייתו ארצה. לרוב ספרי הגר"א אותם הוציא לאור בשנים אלו צירף רמ"מ הקדמה משלו, משפטי החתימה להקדמות אלה יכולות להבנתי ללמד אותנו על כוונותיו של רמ"מ לענייננו.
שכן במעקב אחרי הקדמותיו ניתן להבחין בכך שרק בשנים הסמוכות לעלייתו, תקס"ה-ו (1805-6), הוא נותן ביטוי לשאיפה ולתקווה לעלייה שלו לא"י.

פירוש הגר"א על משלי, שהוציא רמ"מ לאור בשקלוב בשנת פטירת הגר"א - תקנ"ח (1798)

חתימות הקדמותיו של רמ"מ לספרי הגר"א להוציא לאור טרם עלייתו לא"י:

• חתימת הקדמתו לספר משלי עם פירוש הגר"א, שהוציא לאור בשנת תקנ"ח (1798): "וכאשר זכינו לסדר ספר הלז, כן נזכה לראות שאר חיבוריו הקדושים, שיפוצו מעינותיו חוצה לומר הדברים בשם אמרם, שמביא גאולה לעולם במהרה בימינו אמן".
• חתימת הקדמתו לסדר עולם רבא עם הגהות הגר"א, שכתב בי"א תשרי תקס"א (1800): "וזכותו יעמוד לנו שכאשר זכינו לסדר ספר זה כן נזכה לסדר שאר מכתביו הקודש ושלא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו וזרע זרענו ע"ע אמן".
• חתימת הקדמתו לביאור הגר"א על שולחן ערוך או"ח, שיצא לאור בשנת תקס"ב (1802): "כן יזכני ה' להוציא לאור כל חיבוריו העמוקי' שהם אור ישראל וקדושו, ושיהיו חקוקים על לוח לבי לאמיתו".
• חתימת הקדמתו למסכת אבות ומסכתות קטנות עם פירוש הגר"א, שהוציא לאור בשנת תקס"ד (1804): "וזכות תורתו וצדקתו יעמוד לנו ולכל ישראל וביחוד להנך דתנו ומתנו מתנייתיה דרבינו הגדול והקדוש נ"ע".
• חתימת הקדמתו להגדה של פסח עם פירוש הגר"א, שהוציא לאור בשנת תקס"ה (1805): "ויקוים בנו השתא הכא לשנה הבאה בירושלים ונראהו עין בעין בשוב ה' ציון ב"ב א"ס [במהרה בימנו אמן סלה]".
• מחתימת הקדמתו לביאור הגר"א על שולחן ערוך יו"ד, שיצא לאור בשנת תקס"ו (1806): "וזכות אדמ"ו הגאון ז"ל יעמוד לי ולכל ישראל לשוב למקומנו האמיתי אל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחיל ה' לאבותינו".

הקדמת רמ"מ להגדה של פסח עם פירושי ר"י גיקטליא והגר"א, הורודנא תקס"ה (1805)

חתימת הקדמת רמ"מ לביאור הגר"א לשו"ע יו"ד, הורודנא תקס"ו (1806)

מעניין לציין שבהקדמתו לפירושו שלו על שער הצמצום, אותה כתב שנים לאחר מכן, זמן מה לאחר עלייתו מצפת לירושלים במרחשון תקע"ו (1815), כתב כך: "וזכותו [של הגר"א] וזכות אבותי הצדיקים הישרים וזכות עמו ישראל, עמדו לי להביאני ארץ הקדושה", ניסוח המזכיר במעט את נוסח המשפט מחתימת הקדמתו הנ"ל משנת תקס"ו (1806) טרם עלייתו לא"י.

הנה לנו רמ"מ משקלוב בשנת תקס"ו (1806), כשנתיים לפני עלייתו, הנותן ביטוי של ממש לרצונו לעלות לא"י, כשלמעשה כבר מחתימתו שנה קודם לכן, תקס"ה (1805), עולה שכבר אז רעיון עלייתו בפועל 'היה כבר באוויר', זאת בניגוד להקדמות שכתב בשנות קודמות בהן לא נתן ביטוי בהקדמותיו לנושא העלייה לא"י.

אם אמנם נכונה השערה זו, יש בה כדי לתת אינדיקציה מסויימת לגבי האם ומה היתה היקפה של ההתארגנות בקרב תלמידי הגר"א לעלייה, כשר"ס הנזכר כבר מדבר על עלייה בפומבי כבר בתקס"ב (1802) בעוד רמ"מ, שבפועל עלה עוד לפני ר"ס, מדבר על עלייה רק מספר שנים מאוחר יותר, בתקס"ה-ו (1805-6). ועל כך בהרחבה בהזדמנות אחרת.