מאמרים והרצאות

מאמרים והרצאות שלי

פורסמו באתר Academia.edu:
הרצאות:

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבי סעדיה תלמיד הגר"א ומשפחת חשין

תמונה
אחת המשפחות הפרושיות הוותיקות בא"י הינה משפחת חשין, בראשה עמד רבי יצחק ב"ר זאב וולף מחסלביץ' שהיה מראשוני העולים לא"י ב"עליית תלמידי הגר"א", כבר בשנת תק"ע (1810).  המסורת המשפחתית של המשפחה מספרת על כך שהינם צאצאים של ר' סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א. וממנהיגי התיישבות ה"פרושים" בא"י. לפי המסורת, ראש המשפחה - ר' משה בנו של ר' יצחק מחסלביץ', שכונה "ר' משה חעשעס", כונה כך כיוון ששמה של אשתו או חמותו היה "חאשע", שהיתה בתו או אשתו של ר' סעדיה.  לפי הגירסה הנפוצה יותר, לאשתו של ר"מ קראו בתיה-באשא והיא היתה בתם של ר' שמואל מפינסק ואשתו חאשע - בתו של ר' סעדיה. לדעתי, אין קשר משפחתי בין ר' שמואל מפינסק לר' סעדיה, והאמת היא כזו: ר' משה נישא פעמיים, כשאשתו הראשונה (ששמה אינו ידוע לפי שעה) היתה נכדתו של ר' סעדיה ואשתו אסתר. לאחר פטירתה, נישא ר"מ לבתיה-באשא בתו של ר' שמואל ב"ר שלום מפינסק, שהיה שד"ר הכולל. מתוך ילדיו של ר"מ,  ככל הנראה,   ...
המשך לקרוא

האם ומתי התפללו חסידי חב"ד עם תלמידי הגר"א בצפת?

תמונה
אנו מוצאים את רצ"ה לעהרן, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם למען ארץ-ישראל  (הפקוא"מ) , במכתב לר' ישראל משקלוב (ו' מרחשון תקצ"ט 1838), מציין סיפור ששמע: "דלא סבירא ולא שמיע לי מה שעשו ק"ק [- קהילה קדושה] פרושים בשנים קודמות בצפת תובב"א שהיו רגילים להתפלל בנוסח ספרדי וכדי לדחות מעליהם אנשי ק"ק חב"ד חזרו ותפסו נוסח אשכנזי" (אגרות הפקוא"מ, כ"י, כרך 8, דף 113 ע"ב). לפי הסיפור ששמע לעהרן, בתחילת התיישבותם של הפרושים בא"י בצפת, הם נהגו להתפלל בנוסח הספרדי, מה שהביא את חסידי חב"ד בצפת להתפלל עם הפרושים. הפרושים תלמידי הגר"א בהתנגדותם לתנועת החסידות החליטו, לפי הסיפור, לשנות את נוסח התפילה לנוסח אשכנז כדי שלא יתפללו עמם חסידי חב"ד. מדובר לכאורה בשמועה רחוקה על תקופה רחוקה, אודות השנים הראשונות לעליית תלמידי הגר"א, כ-30 שנה קודם כתיבת המכתב הלזה. כך שסביר להניח שהסיפור אינו מדוייק לפרטיו, בפרט שלא ברור מאיזה צד בסיפור שמע על המעשה, אם מהפרושים או מאנשי חב"ד. מה גם שהסיפור לכשעצמו תמוה, שכן ר...
המשך לקרוא

חסידים ומתנגדים בא"י לפני עליית תלמידי הגר"א, יחסי תלות

תמונה
בסביבות שנת תקל"ב (1772), נשלחה קבוצת משפחות מוילנה לא"י, כדי להעמיד מחדש את הקהילה האשכנזית בירושלים, בראש הקבוצה עמד רבי עזריאל ב"ר משה ברכה משקלוב (אבי אביו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א). עמו עלו מספר דמויות ומשפחות וילנאיות חשובות, כמו הנגידים רבי שבתי ב"ר אלחנן חפץ * וחתנו רבי חיים ב"ר חיים שבתיל'ס. "שועת אחינו האשכנזים גרי עיה"ק [ירושלים] בימים האלה באה והגיע גם עד אחיהם אנשי גאולתם, בני רוסיא ופולין, ותעש שם רושם נמרץ בלבבם הטהור, ואספו אסיפה גדולה מגאוני וגדולי רוסיא, בעיר וילנא המעטירה. ושם גמרו פה אחד להחזיר כבוד ישוב האשכנזים בירושלים על מכונו, ויועצו להגיע למטרתם, ויאמרו לשלוח לירושלים איזה משפחות מראשי גדוליהם אשר יודעו על ידם איך ובמה לרפא מחץ מכתם" (פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ח"ג, עמ' 72). נסיון חידוש הקהילה האשכנזית בירושלים לא צלח בסופו של דבר, כשכבר בשלב מוקדם נפטר רבי עזריאל באיזמיר, בדרכו חזרה לא"י לאחר מסע גיוס כספי תרומות (פרומקין, שם). לאחר הכישלון בירושלים, עברו חלק מהמשפחות (אם לא כולן) לטברי...
המשך לקרוא