מאמרים והרצאות

מאמרים והרצאות שלי

פורסמו באתר Academia.edu:
הרצאות:

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבי סעדיה תלמיד הגר"א ומשפחת חשין

תמונה
אחת המשפחות הפרושיות הוותיקות בא"י הינה משפחת חשין, בראשה עמד רבי יצחק ב"ר זאב וולף מחסלביץ' שהיה מראשוני העולים לא"י ב"עליית תלמידי הגר"א", כבר בשנת תק"ע (1810).  המסורת המשפחתית של המשפחה מספרת על כך שהינם צאצאים של ר' סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א. וממנהיגי התיישבות ה"פרושים" בא"י. לפי המסורת, ראש המשפחה - ר' משה בנו של ר' יצחק מחסלביץ', שכונה "ר' משה חעשעס", כונה כך כיוון ששמה של אשתו או חמותו היה "חאשע", שהיתה בתו או אשתו של ר' סעדיה.  לפי הגירסה הנפוצה יותר, לאשתו של ר"מ קראו בתיה-באשא והיא היתה בתם של ר' שמואל מפינסק ואשתו חאשע - בתו של ר' סעדיה. לדעתי, אין קשר משפחתי בין ר' שמואל מפינסק לר' סעדיה, והאמת היא כזו: ר' משה נישא פעמיים, כשאשתו הראשונה (ששמה אינו ידוע לפי שעה) היתה נכדתו של ר' סעדיה ואשתו אסתר. לאחר פטירתה, נישא ר"מ לבתיה-באשא בתו של ר' שמואל ב"ר שלום מפינסק, שהיה שד"ר הכולל. מתוך ילדיו של ר"מ,  ככל הנראה,   ...
המשך לקרוא

האם ומתי התפללו חסידי חב"ד עם תלמידי הגר"א בצפת?

תמונה
אנו מוצאים את רצ"ה לעהרן, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם למען ארץ-ישראל  (הפקוא"מ) , במכתב לר' ישראל משקלוב (ו' מרחשון תקצ"ט 1838), מציין סיפור ששמע: "דלא סבירא ולא שמיע לי מה שעשו ק"ק [- קהילה קדושה] פרושים בשנים קודמות בצפת תובב"א שהיו רגילים להתפלל בנוסח ספרדי וכדי לדחות מעליהם אנשי ק"ק חב"ד חזרו ותפסו נוסח אשכנזי" (אגרות הפקוא"מ, כ"י, כרך 8, דף 113 ע"ב). לפי הסיפור ששמע לעהרן, בתחילת התיישבותם של הפרושים בא"י בצפת, הם נהגו להתפלל בנוסח הספרדי, מה שהביא את חסידי חב"ד בצפת להתפלל עם הפרושים. הפרושים תלמידי הגר"א בהתנגדותם לתנועת החסידות החליטו, לפי הסיפור, לשנות את נוסח התפילה לנוסח אשכנז כדי שלא יתפללו עמם חסידי חב"ד. מדובר לכאורה בשמועה רחוקה על תקופה רחוקה, אודות השנים הראשונות לעליית תלמידי הגר"א, כ-30 שנה קודם כתיבת המכתב הלזה. כך שסביר להניח שהסיפור אינו מדוייק לפרטיו, בפרט שלא ברור מאיזה צד בסיפור שמע על המעשה, אם מהפרושים או מאנשי חב"ד. מה גם שהסיפור לכשעצמו תמוה, שכן ר...
המשך לקרוא

חשיבות גאולת ה"חורבה" בירושלים בעיני רבי מנחם מנדל משקלוב

תמונה
מדוע השקיע ר' מנחם מנדל משקלוב, מתלמידיו הגדולים של הגר"א, מאמצים מרובים למען גאולת ה"חורבה" - "חורבת ר' יהודה החסיד" בירושלים מחובות חבורת ר' יהודה החסיד לערבים ולהשגת רשיון לבנייתה מחדש? רמ"מ השקיע לא רק מאמצים רבים אלא אף כספים רבים לשם כך, כספים שיכלו ללכת לטובת עניי קהילת הפרושים. מדוע התמקד דווקא ב"חורבה"? התשובה בעיקרה היא שבאותה עת לא הוכרו זכויותיהם של האשכנזים בירושלים, כשלמעשה עד לשנת תקצ"ה (1835), לא הותר לאשכנזים בירושלים להחזיק נדל"ן בבעלותם. רמ"מ הסיק שכל עוד נמשך מצב זה, ישנו איום קיומי על עצם קיומה של קהילה אשכנזית בירושלים כמו בימי חבורת ר"י החסיד, מצב שיוכל להתרחש חלילה ברגע של חילופי שלטון ושינויי אינטרסים של השלטון. לכן הציב למטרה לקנות שטח להקמת בית-כנסת אשכנזי בירושלים, שטח שהבעלות האשכנזית עליו יוכר בידי השלטון. במרחשון שנת תקע"ו (1815) עבר רמ"מ מצפת לשבת בירושלים, תיכף ומיד לאחר מעברו החל לפעול להשגת בעלות על נחלה עבור קהילה אשכנזית. כשהוא רואה בהשגת נחלה לאשכנזים בירושלים צעד קרי...
המשך לקרוא