רבי סעדיה תלמיד הגר"א ומשפחת חשין

אחת המשפחות הפרושיות הוותיקות בא"י הינה משפחת חשין, בראשה עמד רבי יצחק ב"ר זאב וולף מחסלביץ' שהיה מראשוני העולים לא"י ב"עליית תלמידי הגר"א", כבר בשנת תק"ע (1810). המסורת המשפחתית של המשפחה מספרת על כך שהינם צאצאים של ר' סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א. וממנהיגי התיישבות ה"פרושים" בא"י.

לפי המסורת, ראש המשפחה - ר' משה בנו של ר' יצחק מחסלביץ', שכונה "ר' משה חעשעס", כונה כך כיוון ששמה של אשתו או חמותו היה "חאשע", שהיתה בתו או אשתו של ר' סעדיה. לפי הגירסה הנפוצה יותר, לאשתו של ר"מ קראו בתיה-באשא והיא היתה בתם של ר' שמואל מפינסק ואשתו חאשע - בתו של ר' סעדיה.

לדעתי, אין קשר משפחתי בין ר' שמואל מפינסק לר' סעדיה, והאמת היא כזו: ר' משה נישא פעמיים, כשאשתו הראשונה (ששמה אינו ידוע לפי שעה) היתה נכדתו של ר' סעדיה ואשתו אסתר. לאחר פטירתה, נישא ר"מ לבתיה-באשא בתו של ר' שמואל ב"ר שלום מפינסק, שהיה שד"ר הכולל.

מתוך ילדיו של ר"מ, ככל הנראה, רק ר' יצחק חשין, בנו הגדול, היה בנה של אשתו הראשונה ונינו של ר' סעדיה (ייתכן שהיו לה ילדים נוספים שנפטרו בדמי ימיהם), לא כך ילדיו הצעירים יותר - ילדיה של אשתו השניה בתיה-באשא.

מה הוביל אותי למסקנה זו?

בואו ונעשה סדר בענין:

תחילה, ידוע שלאשתו של ר' משה קראו בתיה-באשא ושהיא היתה בתו של ר' שמואל מפינסק. כך גם כתוב על מצבתה בהר-הזיתים: "האשה הכבודה באשא ב"ר שמואל א' [אשת] הר' משה חעשין ז"ל" (א"ל בריסק, חלקת מחוקק, ז, עמ' מז, חלקה ח', שורה כא, מצבה ו).

מצבתה של בתיה-באשא אשת ר' משה חעשעס

אביה ר' שמואל נזכר בידי ר' מנחם מנדל מקמיניץ (בספרו קורות העתים) בהקשר למרד הפלאחים בתקצ"ד (1834) כחותנו של ר"מ: "ר' משה חעשעת עם חותנו ר' שמואל מפינסק". מצאתי גם בפנקס רשימת נפטרים אשכנזים בירושלים מהשנים תר"א-תר"ב (י' ע"ב), שם נזכר: "בזה היום [- כ"א טבת תר"א (1841)] קודם הלילה נפטרה הבתולה גיטל בתו של ר' שמואל פינסקער גיסתו של ר' משה חעשעת".

מי הוא ר' שמואל מפינסק ומתי הוא ומתי בתו באשא עלו ארצה?

הנה, במפקד מונטיפיורי של שנת תרל"ה (1875) נזכרת: בתיה אלמנת ר' משה מחאסלוויץ, ילידת פינסק, בת 57, 48 שנה בא"י, שעלתה בתקצ"ב (1832). לפי חישוב, יוצא איפוא כי בתיה-באשא נולדה בסביבות שנת תקע"ח (1818).

מפקד מונטיפיורי תרל"ה 1875, כולל מינסק

אביה הוא שד"ר הכולל ר' שמואל ב"ר שלום מפינסק (ראו אודותיו אצל א' מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע, עמ' 370-366, וכן שם עמ' 369 הע' 33), מספר בא' אדר תקצ"ו (1836) על יציאתו ויציאת משפחתו לדרכם לעלות לא"י כחמש שנים קודם לכן - כלומר בסביבות שנת תקצ"א (1831). הם הגיעו ככל הנראה בראשית תקצ"ב (1832). אלו הן דבריו:

"כי זה ערך חמש שנים אשר נתן ה' בלבי לעזוב ארץ מולדתי ולקבוע דירתי באה"ק והודות לשי"ת [לשם יתברך] כי עזרתי ברחמיו וברב חסדיו ובאתי למחוז חפצי אני ובתי וי"ח [ויוצאי חלצי] בחו"ש [בחיים ושלום] עם צרור כספי סך מסוים אשר חנני ה' מידו הטוב" (א' מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע, עמ' 366).

חתימת ר' שמואל ב"ר שלום מפינסק באגרת הנזכרת

אם אכן בתיה-באשא נולדה בסביבות שנת תקע"ח (1818) כאמור ועלתה ארצה עם אביה בשנת תקצ"ב (1832), כך שהיא נישאה לר' משה חעשעס בשנת עלייתה לכל המוקדם, נוצרת בעיה עם בנו הגדול של ר"מ - ר' יצחק, שכן לפי המקורות שבידנו נמצא שהוא נולד לפני עליית אמו כביכול.

על-פי מפקדי מונטיפיורי (שישנם ביניהם פערים מסויימים) ר' יצחק ב"ר משה נולד בצפת כבר בין השנים תקפ"ה-תקפ"ט (1829-1825). אבל יותר מכך, נמצא שהוא נולד כשבתיה-באשא היתה לכל היותר בת 11 (וככל הנראה פחות מכך), מה שגם במושגי התקופה היה חריג מאוד. מכך עלינו להסיק שככל הנראה בתיה-באשא לא היתה אמו של ר' יצחק ב"ר משה.

סיבה נוספת לחשוד שבתיה-באשא היתה אשתו השניה של ר"מ, הוא פער הגילאים בינה לבין ר"מ, שהיה מבוגר ממנה בכ-14 שנה (ע"פ מפקדי מונטיפיורי), פער שכזה לא היה מקובל בנישואין ראשונים (ובפרט לא עם ילדה בת 10 לערך).

יש לציין גם את העובדה שר' שמואל מפינסק אינו מצויין בשום מקום כחתנו של ר' סעדיה.

המסקנה המתבקשת היא, שר"מ היה נשוי לאשה אחרת לפני בתיה-באשא, שהיא היתה אמו של ר' יצחק בנו הגדול. אשה זו היתה ככל הנראה נכדתו של ר' סעדיה ואשתו אסתר.

אם אכן נכונה השערתי, מי היא "חאשע" על שמה כונה ר' משה ומה איפוא היה שמה של אותה אשה ראשונה של ר"מ ואיך היא קשורה לר' סעדיה?

ר' סעדיה במכתב מחורף תקע"ב (1812) כותב כך:

"בני הרבני המופלג מו"ה [מורינו הרב] נתן נטע פב"ש [פורש בשלום], נשים לקראת נשים אשתי וכלתי פב"ש נשותיהם. בנות בתי הנמצאות פה, שהם שרל צירל ורחל בנות בתי חנה, ואברהם מאיר בן בתי רבקה. ש"ב פב"ש נכדיי מבני הנ"ל פבה"ו" (א' הורביץ, "רבינו סעדיה בן ר' נתן נטע תלמיד הגר"א ועלייתו לירושלים", גבורות ישעיהו, י-ם תשע"ג, עמ' 41).

מדבריו עולה שהיו לו בא"י שתי בנות, חנה ורבקה. עם זאת משתמע לכאורה ששתיהן כבר אינן בין החיים ולכן אינן מוסרות פרישת שלום גם הן, ולכאורה כך גם שני חתניו (אחד מהם ר' ירמיה ב"ר מאיר אבי הנכד אברהם מאיר). מי שגידלה את הנכדות והנכד היתה ככל הנראה הסבתא - אסתר אשת ר' סעדיה.

אשתו הראשונה של ר' משה צריכה איפוא להיות אחת משתי הנכדות הנזכרות, שרל צירל ורחל.

פחות סביר ששמה היה חאשע, כיוון שר' סעדיה אינו מזכיר בין צאצאיו שבא"י אחת בשם כזה. חאשע להשערתי היה שמה של אסתר אשת ר' סעדיה, מה שמתאים עם העובדה ששמה של אחת מבנותיו של ר' יצחק ב"ר משה היה "אסתר חעסיה" (מפקדי מונטיפיורי תרכ"ו-1866 ותרל"ה-1875), שנישאה לר' יעקב ב"ר משה ליב מן.

לסיכום:

א', בתיה-באשא אשתו של ר' משה חעשעס עלתה ארצה רק בשנת תקצ"ב (1832), בעוד בנו הגדול של ר' משה - ר' יצחק, נולד בצפת כבר בן השנים תקפ"ה-תקפ"ט (1829-1825).

ב', בתיה-באשא נולדה בסביבות שנת תקע"ח (1818), כשבעת לידתו של ר' יצחק בנו הגדול של ר"מ, היא היתה בת 11-7, גיל צעיר למדי כדי ללדת, וגיל צעיר למדי להינשא לר' משה שהיה מבוגר ממנה בכ-14 שנה.

ג', לא ידוע על קשר משפחתי בין בתיה-באשא ואביה ר' שמואל מפינסק לבין ר' סעדיה ואסתר אשתו.

המסקנה הסבירה היא, שבתיה-באשא היתה אשתו השניה של ר' משה, כשלפניה נשא לאשה נכדה יתומה של ר' סעדיה, אשה זו היתה אמו של ר' יצחק בנו הגדול של ר' משה. ר' משה כונה "ר' משה חעשעס" להשערתי על שמה של אשת ר' סעדיה.

עדכון (7/2/22): נתברר לי לאחרונה שמקור השם "חעשין" הוא כפי הנראה בשמה של אשת ר' יצחק מחסלביץ', והיא זו ששמה היה חאשע. ארחיב על כך בהזדמנות אחרת.

* תודתי לנתונה לחוקר הנודע ד"ר אריה מורגנשטרן שעבר על הדברים.